פסק-דין בתיק ת"ק 012403/02

1.         בתביעה שבפני תובע התובע את יתרת הנזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, בעקבות תאונת דרכים מיום 29.3.02, בצומת רעננה צפון (להלן: "התאונה").

בתביעה זו אין כל מחלוקת לעניין האחריות לתאונה, הרובצת לפתחי הנתבע 1, והמחלוקת נוגעת לשתי נקודות בלבד - האחת לעניין גובה הנזק וסכום הפיצוי לו זכאי התובע; והשניה, ובמידה ויקבע כי אכן לתובע מגיעים הפרשים כלשהם בגין התאונה, על מי לשאת בהם - על הנתבעים 1 ו-2, הפוגע והחברה המבטחת שלו, או שמא על הנתבעת 3 -  היא החברה המבטחת של התובע, אשר שילמה בעקבות תאונה זו סכום של 31,500 ש"ח עבור אובדן כללי של הרכב, בצירוף 1,275 ש"ח עבור רכב חלופי, וסה"כ 32,775 ש"ח.

ואלה העובדות הצריכות לתביעה זו.

2.         רכב התובע נפגע כאמור בתאונת דרכים והרכב הוכרז כ"אובדן גמור". התובע פנה לחברה המבטחת שלו, היא הנתבעת 3, וזו הפנתה את תביעתו לשמאי מטעמה, מר מוטי פורום, על מנת שיעריך את הנזקים ברכב התובע (להלן: "השמאי מטעם הנתבעת 3"). השמאי מטעם הנתבעת 3 קבע כי התיקון יעלה על 60% מערך הרכב, ולפיכך הוכרז הרכב כאובדן גמור. השמאי מטעם הנתבעת 3 העריך את שווי הרכב לחודש מרץ 2002 בסך של 35,000 ש"ח, אולם קבע כי הרכב עבר תאונה קשה אחת לפחות ולכן בוצעה הפחתה של 10%, בסך 3,500 ש"ח (להלן: "ההפחתה") והפיצוי שניתן לתובע בגין הרכב עמד על סך של 31,500 ש"ח בלבד. ביום 30.4.02 שלמה הנתבעת 3 לתובע סכום זה בתוספת 1,275 ש"ח עבור רכב חלופי, סה"כ 32,275 ש"ח.

3.         התובע טוען בתביעתו דנן כי ההפחתה בוצעה שלא כדין וללא כל ביסוס עובדתי, ולכן דורש הוא את הסכום הנוסף בסך 3,500 ש"ח. עוד טוען התובע בתביעתו כי נגרם לו הפסד פרמיות בסך 2,169 ש"ח, ובצירוף  הוצאות, עגמת נפש וכו' הועמדה התביעה על סך של 10,000 ש"ח.

טענות הנתבעת 3

4.         הנתבעת 3 טענה כי היא שילמה לתובע את כל הסכומים המגיעים לו לפי הפוליסה וכי פעלה בהתאם לדו"ח שמאי מטעמה. הנתבעת 3 טענה כי על פי חוק חוזה הביטוח, אזי אם יפסק כי היא חייבת סכומים נוספים לתובע מכח הפוליסה, היא זכאית להחזר מהנתבעים 1 ו-2 ולפיכך התביעה נגדה דינה להימחק. לגבי יתר הסכומים מעבר לנזקים הישירים, טוענת הנתבעת 3 כי היא אינה מחויבת לשלמם עפ"י הפוליסה ולפיכך יש לחייב את הנתבעים 1 ו- 2 בגינם.

טענות הנתבעת 2

5.         הנתבעת 2 טענה כי אין לתובע כל יריבות כלפיה וכי המחלוקת הינה בין התובע לבין מבטחתו. הנתבעת 2 טוענת כי כבר פעלה לשיפוי המבטחת מטעם התובע, כי לא היה לה יד ורגל בקביעת שווי הרכב זו ולפיכך דין התביעה כנגדה להידחות.

העדויות והראיות

6.         בתיק זה התקיימו שלוש ישיבות במהלכן נבחנה בין השאר השאלה האם כדין פעלה הנתבעת 3 כשהפחיתה 3,500 ש"ח מערך הרכב בגין תאונה קודמת. בתום העדויות והראיות הגישו הנתבעת 2 ו-3 סיכומים בשאלה המשפטית מי מביניהן צריכה לשאת בתשלום הנוסף, במידה וייפסק.

האם ההפחתה בוצעה כדין

7.         התובע טען כי ברכבו לא היו תאונות קודמות. התובע טען כי רכש את הרכב ביום 21.1.00 ממר חנוך מועלם והציג  בפני בית המשפט זכרון דברים. התובע טען כי שילם עבור הרכב מחיר מחירון וכי לא בוצעו הפחתות בגין תאונות. התובע טען כי בטרם הרכישה מסר את הרכב לבדיקה במכון "מוסך הרכב 2000", אשר  הדו"ח  מטעמו הוגש אף הוא במצורף לכתב התביעה, וכי בבדיקה זו לא התגלו סימני תאונה כלשהי. התובע הביא מטעמו לעדויות את מר שעלאן חסן, אשר ערך את הבדיקה בטרם הרכישה.

מר חסן העיד ביום 21.9.03 כי בדק את הרכב נשוא התביעה ביום 21.1.00 ולא מצא סימנים לתאונות קודמות וכי אם היה מדובר בתאונה קשה, הוא היה מגלה את הנזקים.

עוד העיד התובע והעד מטעמו כי לאחר קביעת השמאי מטעם הנתבעת 3 ביקשו לבדוק שוב את הרכב, וגם בבדיקה זו לא גילה העד כי היו תאונות קודמות. כשביקש התובע והעד שלא לפרק את הרכב על מנת להגיש חוות דעת מטעמם - סורבה בקשתם.

8.         הנתבעת 3 העידה מטעמה את השמאי מר פורום. מר פורום טען כי עבר עם מכשיר אלקטרוני שהראה שיש חומר פחחי בצד שמאל של הרכב ולפי עומק הפגיעה קבע שמדובר בירידת ערך של 10%. בנוסף טענה הנתבעת 3 כי יש בידיה ידיעות לפיהן חברת ביטוח "איילון" פיצתה את מבוטחתה בעבר בגין ירידת ערך שנגרמה לרכב נשוא התביעה בגין תאונה קודמת מיום 14.5.97.

הנתבעת 3 בקשה לזמן את נציג חברת ביטוח איילון, ביחד עם תיק הרכב.  למרות שניתן צו כמבוקש, לא הופיע נציג חברת הביטוח איילון לדיון שהתקיים ביום 1.1.04. בדיון זה הציגה הנתבעת 3 בפני בית המשפט פלט מחשב של "איילון" ממנו ניתן ללמוד כי בעבר נגרמה לרכב ירידת ערך בסך 4,000 ש"ח.

הדיון וההכרעה

9.         לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים לעניין זה ועיינתי בפוליסה הקיימת בין התובע לנתבעת 3, אני קובעת כי לא היה מקום לבצע הפחתה בשיעור 10% משווי הרכב, כפי שבוצע בפועל.